הלוואה טובה לעסק – מקצרת תהליכים עסקיים

לפני שמדברים על הלוואות, ועל החזר הלוואות, יש להבין את הדבר היסודי ביותר: 

האם הלוואה זה דבר טוב? 

בצורה אחרת נשאל: איזו הלוואה היא הלוואה טובה? 

וליתר דיוק: 

מהם הפרמטרים שעל פיהם, אוכל להבחין האם ההלוואה שאני רוצה לקחת היא אכן טובה עבורי?

הלוואה טובה – קיצור תהליכים

בשביל לענות על זה, צריך להבין את העיקרון הפשוט א היסודי עד למאד: המטרה העיקרית של ההלוואה היא 'לקצר תהליכים' ולהביא את המציאות העתידית להווה.

לדוגמא:

בעל עסק מעוניין להגדיל את כושר הייצור במפעל ולשם כך הוא נדרש לרכוש מכונה חדשה, קיימות לבעל העסק שתי אפשרויות:

אפשרות ראשונה:

לפתוח תוכנית חיסכון מהיום לעוד 5 שנים ולרכוש את המכונה עם כספי החיסכון.

תוצאה- הגדלת כושר הייצור תידחה לעוד כמה שנים כאשר המכונה נרכשה מכספי החיסכון.

אפשרות שניה.

לקחת הלוואה ולרכוש את המכונה היום, כאשר כושר הייצור יתחיל לגדול מהיום והלאה.

תוצאה-  יהיה על בעל העסק לשלם החזרי הלוואה עבור רכישת המכונה

איזה מבין האפשרויות נכונה יותר?

שאלה זו צריכה להיבחן בהתאם לצרכים ולמאפיינים של כל עסק ולבחון את השיקולים השונים בהתאם למצבו של העסק ולבחון פרמטרים נוספים.

מכל מקום אינני פוסל את העיקרון של לקיחת הלוואה לעסק. אדרבה, פעמים רבות ההלוואה היא הדבר הנכון והיעיל ביותר שהעסק יכול ונדרש לעשות כדי להתפתח ולגדול.

עד כאן הכל נראה נהדר, אבל איפה הבעיה מתחילה? 

לפני שאסביר, נאמר את עקב האכילס של כל מה שקשור לפיננסי בעסק, וללקיחת הלוואות בפרט: 

אנשים לא מכירים את המספרים שלהם, לא בהווה, בקושי בעבר, וכמעט ולא בעתיד. כך שכשהם רוצים להרים פרויקט חדש, או להרחיב קו מוצרים – הם אינם מסתמכים על נתונים והערכות מספריות – פיננסיות, אלא רק על רצונות, חלומות ותחושות בטן. ברמה פיננסית, זו התנהלות כושלת ואפילו קצת מפוקרת. חשוב לי לציין, שאני לא מאשים אף אחד, מסיבות שונות ומגוונות, אף אחד מאיתנו לא קיבל חינוך פיננסי בתיכון, בשירות הצבאי, ובאקדמיה, כך שמה שתיארתי זה ה'דיפולט' של (כמעט) כל איש ואישה בישראל.

נחזור להבנת הפרמטר מתי טוב לקחת הלוואה:

ההיגיון הפנימי הוא פשוט: כל בעל עסק שלוקח הלוואה מהבנק (או גורם מימון אחר) הוא מניח שההכנסות של העסק שלו יצליחו לשרת את ההלוואה, כלומר הוא יצליח לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואה, ולגרום לעסק להיות רווחי יותר.

המציאות טופחת על פנינו והעסק מתחיל להסתבך

אלא, שכאן, פעמים רבות המציאות טופחת על פנינו – העסק לא מכניס כמו שציפינו ורצינו,

שלצערנו, אין מספיק הכנסות – אנחנו מתחילים לחוש את המצוקה וקושי לשלם את ההתחייבויות שלנו לבנק, לספקים, או לעובדים. שהרי כל ההתחייבות לשלם את הלוואה נוסדה על רצון להכניס יותר כסף, וכשזה לא קורה, ואפילו יש ירידה בהכנסות – אנחנו במצב בעיתי.

2 דברים שאסור לעשות בזמני מצוקה תזרימית:

בשלב מסוים, אותו קושי, דוחק את בעל העסק לקחת הלוואה נוספת, אך הפעם זו הלוואה שלילית  – כלומר הלוואה שנועדה רק לסגור חוב או "להחזיק מעמד" לתקופה מסוימת. זוהי הלוואה רעה, כיון שהיא נעשית ללא תכנון מראש,

טעות נוספת שבעל עסק עושה מתוך מצוקה תזרימית, היא דחיית תשלום ההחזר על ההלוואות שהוא לקוח. ייתכן שבטווח הקצר (של זמן הדחיה) יש לעסק קצת 'אוויר לנשימה', אבל בסופו של דבר ההחזר החודשי יהיה גבוה יותר מהמתוכנן. כלומר זה פוגע ישירות בבעל העסק.

[אני אסביר את הרציונל שעומד מאחורה: אם לקחת הלוואה של  100K לשנתיים, אבל אתה דוחה את התשלום הראשון בשנה, הרי שבשנה השניה תיאלץ לשלם קרוב לעשרת אלפים ש"ח לחודש, שזה לא מעט. ואילו אם היית מתחיל לשלם על ההלוואה מיד בתחילת תקופת הפירעון – היה ההחזר החודשי עומד על כ5 אלף ש"ח בלבד – מה שנותן לך, למשפחה, ולעסק שלך עוד אוויר לנשימה.

כל זה מבלי להתייחס לעיקרון ההחזרים של "טבלת שפיצר" שגורם לכך שהתשלום על הקרן עצמה, מתרחש ברובו רק בסיומה של תקופת ההלוואה.

לסיכום:

אם אתה חושב שאתה צריך הלוואה לעסק, שההלוואה תוכל לקצר תהליכים, אך אינך יודע בדיוק אם תצליח לעמוד בה לאורך זמן – פנה אלי עוד היום, ואסייע לך לקחת הלוואה בדיוק בתזמון הנכון בשביל להגדיל את ההכנסות שלך העסק, שלך, מבלי להיכנס להתחייבויות שלא תוכל לעמוד בהן בהחזר החודשי העתידי חלילה